הלקח האוניברסלי, השיעור הכלל אנושי מהשואה, הולך ומתרחק מאתנו
סיון יחיאלי בטקס הזיכרון לשואה ולגבורה:
ככל שישראל החזקה והמשגשגת מאי פעם היא המענה הפנימי שלנו ללקח של עמנו מהשואה, כך נראה שהלקח האוניברסלי, השיעור הכלל אנושי מהשואה – הולך ומתרחק מאתנו
בטקס לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערך הערב בהיכל הספורט בכפר ורדים השתתפו רבים מתושבי הקהילה. הטקס השנה עסק ב"ניצולי השואה מעצבים זיכרון ובונים מדינה בסימן 70 שנה למדינת ישראל" ורובו המשתתפים היו תלמידי אמירים.
במהלך הטקס אמר סיון יחיאלי, ראש המועצה המקומית כפר ורדים, את הדברים הבאים:
בכל רחבי מדינת ישראל נערך היום טקס הזיכרון לשואה והגבורה.
ב-27 לינואר, שהוא יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, צוין באו“ם ובמדינות רבות בעולם יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
על פניו מדובר במפעל ההנצחה הגדול והמשמעותי ביותר של האנושות, והנוכחות הדרמטית כל כך של השואה בחיינו גולשת מקודש לחול, מהשנאה והרוע של הצורר הנאצי, מזיכרון הקרבנות, ללקחים ולמסקנות שלנו – הזוכרים.
בטקסים, בארץ ובעולם, יאמרו שוב ושוב המילים – לעולם לא עוד.
וכשיאמרו, הם יהדהדו גם אצלנו. בשיח האישי. בשיח הציבורי.
המילים "לעולם לא עוד" אינן הבחנה היסטורית, ספרות או שירה. הן ציווי המחייב פעולה, מחייב לעשות מעשה.
אבל, לעולם לא עוד מה?
לעולם לא עוד רצח עם?
לעולם לא עוד מחנות מוות?
לעולם לא עוד אבדן צלם אדם?
לעולם לא עוד שנאת זרים?
לעולם לא עוד אנייה עם פליטים ללא נמל?
לעולם לא עוד לאומנות קיצונית?
לעולם לא עוד יהודים – כצאן לטבח? כפי שנהגו פעם לומר.
לנו, החיים במדינת ישראל העצמאית, החזקה והמשגשגת, צד אחד של המשוואה נראה פתור.
לעולם לא עוד כצאן לטבח – אז אנחנו שולחים את הילדים שלנו לצבא, מעודדים אותם לשרות משמעותי ומבינים שמדינת ישראל חייבת להיות חזקה. זוהי כמובן תשובה של יהודים לשאלה של יהודים.
אבל ככל שישראל החזקה והמשגשגת מאי פעם היא המענה הפנימי שלנו ללקח של עמנו מהשואה, כך נראה שהלקח האוניברסלי, השיעור הכלל-אנושי מהשואה הולך ומתרחק מאתנו.
וקשה לנו עם זה. קל היה יותר להעמיד פנים שהשואה היא אירוע חד פעמי של שנאת יהודים ושהקמתה של מדינת ישראל היא הפתרון. או אז היינו פטורים מהחובה המוסרית העליונה להנחיל את הלקחים של השואה לעצמנו ולאנושות כולה.
האם יום לפני ציון יום השואה בישראל תגיד הקהילה הבין לאומית לעולם לא עוד וארצות הברית תגיב על התקיפה בנשק כימי בדומא – כך שאלה היום בפייסבוק אחת מתושבות הכפר. השאלה עוררה דיון ער. לעולם לא עוד? לעולם לא עוד מה?
השארת תגובה