את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק: גילה ויורם ברלב, חנה כהן, אבי וילק, ישראל קסנר ויאיר עמנואל.
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק: גילה ויורם ברלב, חנה כהן, אבי וילק, ישראל קסנר ויאיר עמנואל.
מדי שנה מזמינה חבורת הזמר מעלות – כפר ורדים חבורות זמר לכנס "שרים לגילה ויורם ולחברים". המפגש התקיים במוצ"ש בבית המוסיקה במעלות, בהנחייתה של סיגל חירורג אשר ציינה את שמות החברים מהחבורה שנדם קולם: גילה ויורם ברלב, חנה כהן, אבי וילק, ישראל קסנר ויאיר עמנואל. יהי זכרם ברוך.
חבורת הזמר המקומית, כמנהגה, פתחה את הערב עם שירו של אבי פיינטוך "שוב לא יזהרו פניך…" שניצח על החבורה והשיר נכתב לאחר פטירתו של יורם.
החבורה פינתה את הבמה ל"קולות הכפר" ע"ש מרטין מוסקוביץ' מכפר סבא, בניצוחו של אמיר פרויליך. למרות שנפטרו השנה שתי חברות מהחבורה, החליטו להגיע לכנס ולשיר עם כוונה להנציח את זכרן "כי מוכרחים להמשיך…". הבחירה הייתה עם דגש על ערכים והמוטו: כולנו זקוקים לחסד ולאהבה.
הפתעת הערב הייתה "שירת העמק", החברים בה מיישובי עמק יזרעאל. בשתי שורות צעדו אל הבמה, בשירה ווקלית ובניצוחה של ענת אהרוני (בתו של מיכאל אהרוני המנצח הראשון של חבורת הזמר המקומית). בתחילה הושמעה מנגינה בצ'לו וחליל. בהמשך הצ'לן ליווה את החבורה בנגינת פסנתר.
רוב השירה הייתה ווקאלית ונעימה, עם שילוב קולות שמימי בשפות שונות. שירה איכותית. המנצחת בבחירותיה מאתגרת את החבורה בשירי אהבה, מברכים את האביב ושיר הלל. הם שרו יצירה בנורבגית, הפליאה מהזוהר הצפוני ושילוב עם המילים הנפלאות משיר השירים "הינך יפה רעייתי". את השיר הבא הסולנית שרה באנגלית ובשלבים הצטרפו עוד זמרים שמילאו את האולם באווירה קסומה. החבורה שרה גם בעברית וסיימה עם שירו של אורי בנאי "פרפרי הכסף".
נעלו את הערב המארחים, "חבורת מעלות-כפר ורדים" בניצוחו של רונן בן דוד המלווה את השירה בנגינה בפסנתר. האורחים ששרו הרעיפו ברכות ותשבחות על האירוח הגסטרונומי שהוגש בטעם ומכל הלב על ידי החבורה המקומית. (גם יפה, גם אופה וגם שרה). בנות החבורה היו אחידות בלבושן היפה והאלגנטי שנתפר עבורן והוסיפו פרח, כתם צבע נוגד.
לרפרטואר של החבורה נוספו שירים חדשים ורונן בעיבודיו מוסיף את ייחודו ואיכותו ומוביל את החבורה לשירה אחידה בשילוב קולות נעימים משוחרר, אוהבת ונהנית מהשירה. לערב נוסף גם שיר ילדים שמח עם קריצת עין: פירורי פשטידה מתוך האלבום "ענן של מקל", מאת רינת הופר. כולנו ילדים.
לקראת סיום, סיגל המנחה שיתפה את הקהל בסיפור. אמה בת ה-90 מתארחת תמיד בערבי השירה של החבורה. בתה רצתה להפתיע אותה בשיר הקשור לאירוע מהעבר, אך הפעם היא לא הגיעה.
השארת תגובה