83 מיליון ש”ח

**

התקבלה פה אחד הצעת ההחלטה של מאיר גרינפלד להן:

הנדון: הצעה לסדר היום לישיבת מועצה הקרובה  – הפקת לקחים בנושא שריפות

רקע: 

הסיבה העיקרית, לדברי מומחים, להתפשטות מהירה של האש היא שילוב ייחודי של תנאים אקלימיים קיצוניים. קיץ ארוך ויבש, סתיו שחון ושבוע של לחות נמוכה ורוחות מזרחיות חזקות, שייבשו את השיחים והעצים שהפכו לחומר בעירה רב עוצמה.

השילוב, לכאורה נדיר, אבל הערכות המומחים מדברות על כך שהוא יחזור על עצמו בצורה זו או אחרת בשנים הבאות, בשל שינויי אקלים.

מאז אסון הכרמל גיבשו רשות הכבאות, קק"ל ורשות הטבע והגנים תורת הגנה על יישובים ומתקנים הסמוכים לשטחים מיוערים. השיטה מבוססת על קווי חיץ – רצועות חשופות מצמחייה שאמורות לאפשר בשעת שריפה לכבאים לפעול בבטיחות וביעילות כדי להגן על הבתים.

הרצון של תושבים לגור בסביבה ירוקה ועטופה בעצים הוא מובן. אבל עליהם להבין שהם מסכנים את עצמם, את בני משפחתם ושכניהם. מלקחי השריפה בנטף התברר גם שערימות של גזם, פרגולות עשויות עץ, וערימות של קומפוסט, סייעו בהובלת האש מתוך החורשות אל הבתים.

חוק עזר לכפר ורדים (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשנ"ה-1995,  מאפשר למועצה ליישם את הלקחים מהשריפות האחרונות.

הצעת החלטה: הנהלת המועצה תפעל לצמצום סכנת השריפות ע"י:

1.  תפנה לרשויות בתביעה להקים קווי חיץ אפקטיביים בין בתי הכפר והשטחים המיוערים שמסביב. ובמידת הצורך, תבצע זאת בעצמה.

2.  המועצה תפעל לדילול מסיבי של עצים בין חצרות הבתים, ותחייב תושבים לבצע דילול עצים ושיחים, בתוך החצרות עצמם.

3.  המעצה תחייב תושבים לסלק גזם, קומפוסט וכד' מתוך החצרות עצמם, ותפעל לפנות את המפגעים מתחומי הכפר.

בפתח הדברים ביקש ראש המועצה, סיון יחיאלי, לדחות את הדיון עד להשלמת חקירת אירוע השריפות על ידי המדינה, שתגיש גם המלצות והנחיות לרשויות. גרינפלד ביקש לקיים דיון קצר ואמר כי חוק העזר כבר קיים, אלא שצריך להפעילו. עוד הוסיף כי צריך "להעיף" את כל האורנים מתחומי הכפר והיקפו משום שמהווים "פצצת זמן".

יחיאלי העיר כי קיימת לכך התנגדות תושבים רבים ויש לקיים דיון ציבורי. הוא הוסיף כי בלתי אפשרי לחייב תושבים לכרות עצים בחצרם, והזכיר את תושבת הכפר שאף הצליחה לעצור כריתת מספר אורנים ליד כיכר 1.

יעקב זיו, שהיה בעבר חבר המועצה וקידם פעילות ענפה להתגוננות בפני שריפות, אמר כי על-פי חוק העזר למועצה סמכות ברורה להיכנס לחצרות הבתים ולפעול להסרת מפגעים. אלא שנוקטת במדיניות "לא נעים לי", ולכן יש להזמין "מומחה" חיצוני שעבור בכל הכפר ויקבע מה יש לעשו והיכן.

אורית רייך, שביתה ברחוב שניר היה קרוב ללהבות בשריפה הגדולה, אמרה כי לאחר השריפה השתנתה גישתה בנוגע לדילול האורנים וכי יש לכנס אסיפת תושבים בעניין.

מנכ"ל המועצה, אביעד כהן, אמר שכבר הוצאו מכתבים למספר תושבים שנדרשו לטפל בפסולת דליקה בחצרותיהם. יחד עם זאת, אמר כי התערבות בנעשה בחצרות, תחייב את המועצה לטפל "באופן שוויוני" גם בשטחיים ציבוריים בעלויות כריתה ופינוי של מיליוני שקלים.

גם נורית שפירא אמרה שיש להיזהר מסילוק גורף של עצים, שאין לכך תקציב, וכי יש לבצע כריתה רק במקרי סכנה מובהקת ובתיאום עם הקרן הקיימת.

יואב ניצב קרא להחליף את עצי האורן בצמחיה ים תיכונית. כן סיפר כי ישנן חצרות המוזנחות באופן קיצוני ויש לטפל בהן. ניצב הציע שהמועצה תקבל הצעות מחיר ממספר כורתי עצים, ותפיץ את המחירים הנוחים ביותר גם לשימוש הציבור.

יחיאלי הזכיר כי כריתת עצים מחייבת תיאום ואישור של "פקיד היערות" וכי בהמשך השבוע יערך סיור בכפר עם נציגי קרן הקיימת.

כאמור, הצעת ההחלטה של מאיר גרינפלד התקבלה פה אחד.

סקר חדש בעקבות ההחלטה: האם המועצה צריכה לפקח על הצמחיה בחצרות הפרטיות במטרה למנוע ולעכב שריפות?

כן. מדובר בדיני נפשות ובאחריות ציבורית.

לא. זוהי התערבות מוגזמת בזכויות ובאחריות הפרט.

**