נפרדים משרה אלקלעי


כפרניק אתר אינטרנט קהילתי כפר ורדים גליל מערבי
מערכת כפרניק

סופדים לשרה / שורי ("לילות לבנים"): אביבה זוהר, שפרה ורפי סלע, משפחת לשם, יונת בוגאי, מאיה פינצי ומיכה בן ארי.

כפרניק se2-001 נפרדים משרה אלקלעי

סופדים לשרה / שורי ("לילות לבנים"): אביבה זוהר, שפרה ורפי סלע, משפחת לשם, מאיה פינצי, יונת בוגאי ומיכה בן ארי.

 

במשך היום השמים בכו על מותה ואני ביקשתי בליבי שהגשם יפסק. בזמן הלוויה העננים אצרו את גשמם והשמש יצאה לשעה קלה.

קהל רב ליווה את שרה אלקלעי. בני דודים, חברים, חברות ואנשים רבים הזוכרים אותה לטובה מהחברה לפיתוח ומאוחר יותר כבעלת החנות במרכז "לילות לבנים". שיתוף הפעולה בין הרב שלמה גולדפרב והרבה נטלי לסטרג'ר של המניין המשפחתי, הניב טקס מרגש ומכובד.

בשם המשפחה הספיד בן דודה שסיפר על שרה, שבגיל שמונה עלתה מסופיה בולגריה עם משפחתה ודודיה לצור שלום. הקשר עם בני הדודים היה מיוחד. היא תמיד התגאתה ודיברה עליהם באהבה. אחריו ספד לה מיכה בן ארי. הם עבדו ביחד ב"קליל" שנים רבות.

כאשר התמנה בן ארי למנכ"ל החברה לפיתוח כפר ורדים, בחר בה לצוות שלו כי הכיר בנאמנותה, יושרה וכושר עבודתה. באחריותה הייתה מכירת המגרשים בשלב א'.

בשם המשפחה של חברתה שפרה סלע קרא נכדה דן אתה הספד של אמו קרן.

את הקדיש קראו בני המשפחה וחברים. תלולית האדמה על קברה כוסתה בפרחים ובעציצי רקפות שכה אהבה. יהי זכרה ברוך.

אביבה זוהר.

 

**

 

שרה שורי שלנו,

אני לא מאמינה שאני צריכה לדבר עליך בלשון עבר….

32 שנים עברו מאז הבאת לי פרחים להולדת אפרת בשם החברה לפיתוח כפר ורדים.

ומאז היינו יחד כמו אחיות …. לכן כולם הכירו אותך במשפחתנו. גם ההורים שלי זיכרונם לברכה, וההורים של רפי יבדלו לחיים ארוכים. בין החברים שלי ואפילו במקום העבודה שלי הילדים קראו לך האמא הלא ביולוגית שלנו, ומאז שאני זוכרת הם תמיד נאמו לך שורי זה לא בריא, תפסיקי לעשן איכס ואיכס….

הטיולים שעשינו יחד שלאחרונה נמנעת מהם בגלל קושי בנשימה ולא היית מוכנה להודות בזה.

אמא של רפי אמרה לי כשספרתי לה שעזבת אותנו אמרה: מזל שלא סבלה, טוב בשבילה!

היא בטח תחסר לכם מאד, אבל את יודעת גם לי היא חסרה….. אמא של רפי בת 98! וגרה בבית הורים במוצא עילית, כבר 20 שנה, ועדיין קשורה אליך.

היה לי קשה היום לא להתקשר אליך ולהגיד לך שמחר באים אליך ולבקש ממך שתכיני משהו לאורחים שלך, ולספר לך שעשיתי עבודות יזומות היום כשהכנתי מרק למחר, כך קראנו לזה, כאשר למשל מרק גולש וצריך לנקות את כל הכירים …

עצוב לי, אך אני חושבת שאני לא קולטת: כל כך כעסתי עליך שלא רצית לבוא להיבדק, כבר שנה וחצי לפחות אני ורפי נדנדנו לך: בהתחלה זה היה פעם בחודש, בחורף אמרת זה מהקור, בקיץ אמרת זה מהחום אבל לא עשית כלום למענך.

בזמן האחרון נדנדנו לעתים קרובות, אבל לא נתת לנו, תמיד נפנפת אותנו: תעזבו אותי, אם אתם רוצים שאני אחיה אל תציקו!!!

מוזר לי מאד שדווקא עכשיו שיהיה לי יותר זמן לפגוש אותך לא תהיי בסביבה, ההפסד כולו שלי, חבל ועצוב.

אולי לך יותר טוב, כי היה לי יותר זמן לנדנד לך לראות רופא ואת זה רצית למנוע מעצמך בכל דרך שהיא.

לא הספקתי לספר לך שהאופרה האחרונה שהפסדת, נורמה, היא זו שהעבירה בך צמרמורת, לא הכרנו אותה כאשר שמענו אותה בפעם הראשונה, ועכשיו במשך כל האופרה חשבתי רק עליך, כמה היית נהנית.

לא הספקתי לשמוע אותך שוב מתבדחת כאשר שאלו אותך אם את יודעת איפה את, היית עונה בבאלי….

לא חשבתי שלא אזכה שוב לשמוע אותך, כאשר ראיתי אותך ביום חמישי האחרון והיו בטוחים שאת חוזרת לפנימית, אבל הפעם לא חזרת ולא הספקת להיפרד מכולנו שכל כך אוהבים אותך.

שנאת רופאים, שנאת טכנולוגיות חדשות ולא היית מוכנה להתגמש, אבל בסופו של דבר השלמת עם שניהם, קבלת הודעות בווטסאפ והגענו לבית חולים.

לעומת זאת אהבת לחיות ולאכל: תמיד צחקנו שבכל תמונה שאנחנו מצלמים יש אוכל, כי בישלת לנו תמיד מטעמים.

נוחי בשלום על משכבך.

 

שפרה ורפי סלע.

 

**

 

שרה שורי שלנו,

גיא ודן ילדי שאלו אותי פעם: "אמא? שורי זו דודה שלנו?"

ואני זוכרת שעניתי – "יותר מדודה שלכם מתוקים שלי, היא כמו אמא שניה שלי שזה בעצם סבתא בשבילכם"….

וכמו שזה נאמר, כך כולנו קיבלנו את חלקך במשפחתנו שורי שלנו

 

אני עצובה והמומה, יושבת וכותבת לך בהמון אהבה

 

לך ולאימא הייתה חברות חזקה ומוצלחת,

מסלול חיים משולב שבו עברתן הרבה יחד,

את בשבילנו, אנחנו בשבילך, כשקשה מאוד וגם כשהכל הולך,

את אישיות שורי – אין מה להגיד, מורכבת, חזקה – OPINONATED תמיד.

 

לא הספקתי לראות אותך לפני שבועיים, אבל בלילה מאוחר

אסף עזר לך פעם אחרונה וחשבתי שנתראה מחר…

פתאום את מובלת לבית חולים

ואני בחו"ל ואז בניתוח ומתפללת שתחזיקי את עצמך בחיים

 

אני עומדת מעל הקבר שלך היום.

את פשוט איננה ממש כך פתאום.

חושבת לאחור כמעט 40 שנה שזה ממש המון,

ומצטערת שלא יכולתי לנשק אותך כתמול שלשום

 

אנחנו נזכור ממך רק טוב:

שיחות תמיד מסביב שולחן על דרכנו

עלי, על איתי, אפרת, על החיים וכל מה שבינינו

מאכלים אהובים שמילאו את חיכינו

מתנות נפלאות שתמיד שימחו את ילדינו

והעזרה שעזרת לסבא וסבתא שלי שמילאו את ליבנו

 

כולנו נמשיך לזכור אותך ולחייך ביחד, ואת כמובן נוחי על משכבך שורי בנחת…

 

 

להתראות שרה שורי שלנו

 

קרן אסף גיא דן ומאיה לשם

 

 

כפרניק se2-001_0 נפרדים משרה אלקלעי

 

 

שרה – סור'לה

כנערה בוגרת, האהבה, הקשר והחיבור בינינו היו מאוד חזקים. הקשר בינינו היה מיוחד, מלא אהבה, ויכוחים, ודיבורים, אך לבסוף הגענו להבנות.

ברגעים הקשים של חיי, תמכת בי, טיפלת בי, האכלת אותי, ודאגת לי בכל לבך. היית באה מכפר ורדים לכפר סבא עם סירים ובישולים. היית נשארת מספר ימים עד שהרגשתי יותר טוב.

לנצח אזכור את התקופה כנתינה ללא גבולות.

העבודה הייתה חלק משמעותי מאוד בחייך. אין דבר בעולם שהיה חשוב לך יותר מלהגיע לעבודה בכל יום. אהבת את שגרת החיים. טיפלת בבית, אירחת, ועזרת לכולם בבישולים הטעימים. תמיד תקתקת את הדברים. שום דבר לא עצר אותך.

 

היית לי כאחות בוגרת, כאימא שלא הייתה לי מגיל צעיר. קיבלת אותי לביתך בתל אביב כשהייתי בת 20 ואת בת ה-28 הבוגרת ואחראית, ואני מלאת תשוקה לחיים הסוערים בתל אביב. היו לנו ויכוחים רבים על ניקיון הבית, קניות, ומתי אני צריכה לחזור הביתה. וכשאמך, דודה אמה, הייתה באה לביקור, הייתה עושה סדר בייננו, ונשארנו חברות. למרות פער הגילים היינו מבלות יחד. (אילו הקירות יכלו לדבר…)

גם אחרי שעברתי לגור עם רעם המשכנו בחברות בינינו והיית באה להתארח למספר ימים, זה נמשך עד ראש השנה האחרון.

לא אשכח את הנסיעה יחד למילאנו לתערוכת עיצוב, ברחנו יחד מכל החברים בתערוכה, ונסענו לפירנצה ורומא, ובינתיים כולם חיפשו אותנו במילאנו. מצאו אותנו רק בעת הטיסה חזרה ארצה.

השנה האחרונה הייתה שנה של עליות ומורדות. דאגתי לך והפצרתי בך ללכת ולהיבדק אצל רופא, את שיקרת לי "שקרים לבנים" שהכל בסדר ורק תירוצים של “החום הקור, הולכת לחברים.. ".

בחודשים האחרונים חלה ירידה במצבך, ואת שלא רצית שידעו, שידרת – עסקים כרגיל. גם כשהגוף לא סחב אותך יותר, לא ויתרת והלכת לעבודה, לחנות שכה אהבת.

לא חשבתי או לא רציתי לחשוב, שהכל יסתיים בתוך שלושה שבעות.

בזמן ששכבת בבית החולים, שידרת הנאה מכל האנשים שהיו סביבך, אכלת כאילו אין מחר, כאילו אנחנו במסיבה. ואפילו הצלחת להצחיק אותנו בחדות לשונך.

שלום לך אחותי הגדולה. את חסרה לי מאוד מאוד. קשה לי בלעדיך וקשה לי המחשבה שאני לא יכולה להרים אליך טלפון ולדבר אתך סתם, בענייני היום.

כבר לא תבואי לסופי שבוע ארוכים, של סדרות טלווזיה, צחוקים, שיחות לתוך הלילה וארוחות בשעות מוזרות.

 

לכי לשלום סור'לה שלי, שותפה לכל סודותיי ומחשבותיי, אוהבת אותך תמיד…. את בליבי לנצח.

להתראות יקרה

מאיה פינצי (בת דודתך)

כפר סבא.

 

**

 

שרל'ה

כשהגענו לכפר ורדים את הפכת חלק בלתי נפרד מימי הולדת חגים ושישי שבת.

תמיד שמרת על הבית כשההורים בחו"ל ולא היה צריך להתקשר אליך… את התקשרת לשאול מה שלומי…

התקשרתי גם הפעם… עשיתי טובה… היתה בעיה עם האזעקה והיה לי ברור שאת מטפלת בה. לא עלה בדעתי שאת חולה ושכבר קשה…

כשהיינו יושבות בחוץ ומדברות ניסת להיות עדינה ולא לשאול שאלות כדי שלא אברח ממך… וזה היה מרגש.

נוכחותך תחסר לי… ולא הגעתי עכשיו כדי ללוות אותך בדרכך האחרונה על פני האדמה…

אך אני אתך.

מברכת אותך בדרך קלה לחיבוקו האוהב והחומל של אלוהים.

שכנראה שמר עליך כל החיים ולקח אותך יחסית מהר..

אוהבת אותך יהיה זכרך ברוך לעד.

 

יונת, הבת של השכנים והחברים של שרה – בתיה ויצחק בוגאי

 

 

**

 

מילים לזכר  אשת חיל רחבת לב חרוצה ואוהבת.

שרה אלקלעי בת סמי ואמה עלתה בדרכה למקור אור עולמים.  ברוך דיין האמת.

היי, ציוניוני הדרך,
אבנים לבנבנות.
טוב לשוט – תרמיל על שכם
אל בלי אן הרחק נדוד.

עלית למרומים שרה שורה יקירה. עלית למרומים בדרכך אישה נחושה, חרוצה,
לעתים לכאורה עקשנית וקנאית לדרכך….   אבל תמיד רגישה, אוהבת, שמחה,
גאה במשפחתך ומעניקה מעומק ומרוחב לבך.

פותח משלי שלמה בן דוד מלך ישראל :

" יראת השם ראשית דעת…. " (משלי א' 7)  

ומסיים :

"אשת חייל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה". (משלי ל"א 10)

יראה ודעת בכל הווייתך שרה היו בראש מעינייך.
גמילות חסד ואהבה בכל – הם ימי חייך.

תמיד הייתה ולתמיד תהיה ראויה דרכך אשת חייל.
תמיד היית ותמיד תהיי קרובה לליבנו אשת החייל.

ראוי חלקך שרה שורה בעולם הזה ושמור מקומך בין הצדיקים והצדיקות לעולם הבא. עולה את עכשיו למרומים חברה, שותפה, אהובה…..  וכל כך אישה.
למיטב ידיעתנו מעולם לא הגשת מועמדות לתחרות נערת החן, הזוהר במידות הרזון המקובלות או אפילו במידת Extra Large
אולם בתוכך, בנשמתך ובהווייתך היית תמיד בשיא העדינות והנשיות במשמעותם הפנימית והאנושית העמוקה והשלווה ביותר – אישה אישה.

רבות חוית שרה בהגשמת דרכך. תמיד נכונה וערוכה במצוות הורייך לממש העשייה המקצועית באחריות, במסירות, במיומנות.
עשייה ועשייה במפעל, בהתיישבות, בחנות, במטבח…..  בעזרה לזולת….  עשייה ועשייה.

אומר רבי חנינה בן דוסא :

"כל שמעשיו מרובים מחוכמתו, חכמתו מתקיימת
וכל שחוכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת " 

(פרקי אבות ג' משנה י"ב)

מעשייך שרה טובים ורבים. מעשייך שרה מלאים חסד טוב לב ואהבת האדם.
מעשיך הם חכמתך שתתקיים. הם צוואתך למשפחתך וחבריך.
אלה יתקיימו אתנו לעד.

 

היי, ציוניוני הדרך
אבנים לבנבנות.
לא אדע עוד, לא אפליגה
אל בלי אן הרחק לנדוד.

 

מיכה בן ארי

 


0 תגובות

  1. בן עמי הגב

    כואב

    אמרת שרה אמרת כפר ורדים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן